איך שלא נסתכל על זה, מדובר באובססיה – עבור המשטר האיראני ישראל היא לא עוד אויב, אלא חלק בלתי נפרד מההגדרה העצמית. איך העיסוק הכפייתי בישראל משרת את המהפכה האיסלמית בתוך איראן ובעולם הערבי כולו? והאם מאחורי הרטוריקה התקיפה מסתתרת דווקא תלות עמוקה בישראל?

בפרק השני בעונת ״איראן״ נצלול לנרטיב האיראני על ישראל – מהמלחמה הארוכה שכל הרוג בה היה עוד צעד בדרך לירושלים, ועד לשעון הגדול שמתיימר לספור לאחור את ימיה של ישראל.

רוצים להמשיך לחשוב ולכתוב על הרעיונות של מפלגת? הצטרפו לקהילת הפייסבוק שלנו >>https://bit.ly/3YnfYJu

על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על המלחמה? האם היא הפרק האחרון בסכסוך הישראלי-פלסטיני, או הפרק הראשון במלחמת ישראל-איראן? או שאולי היא בכלל עוד זירה במלחמה הקרה השנייה?

בפתח עונת ״איראן״ נתבונן בפריזמות השונות שאפשר להתבונן דרכן על המלחמה, ונתחיל לצלול אל מעמקי הסיפור הישראלי-איראני, ואל יחסי השנאה-אהבה הסבוכים בין שתי הציוויליזציות העתיקות, שמגיעים כעת אל נקודת ההתנגשות.

בסוף המאה ה-20 נדמה היה שהמאבק הוכרע; שהדמוקרטיה הליברלית הביסה בנוקאאוט את כל האידיאולוגיות הקולקטיביסטיות שקדמו לה. אז מדוע נדמה שאנחנו חוזים בשירת הברבור שלה?

בפרק האחרון בעונת ״אמריקה״ נתבונן בקשר העמוק שבין עידן הבדידות לבין עידן הקיטוב, נעמיק בצדדים האפלים של האינדיווידואליזם, ונשאל האם הפתרון למשבר הפוליטי העולמי מסתתר במעבדה קטנה במזרח התיכון.