The word נעים means pleasant, or nice. Let’s learn all about pleasantness – Guy teaches us sentences with this word that has had a long and successful career, along with Hebrew names related to its root. Oh, and how do you greet someone who just got a haircut in Arabic?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Naim – Pleasant, fine – נעים

Mezeg avir naim – Nice weather – מזג אוויר נעים

Naim meod – Nice meeting you – נעים מאוד

Na’im lehakir – Nice meeting you – נעים להכיר

Naim li me’od – Nice meeting you – נעים לי מאוד

Ze lo na’im li – I don’t like this (feeling) – זה לא נעים לי

Slicha, mamash lo na’im li, aval… – Sorry, I feel awful saying this, but… – סליחה, ממש לא נעים לי, אבל

Na’iman – An arabic blessing to a person who finished a shower or got a new haircut – נעימן – نعيماً

“Ani holem al Naomi” – I dream about Naomi – אני חולם על נעמי

Na’ama – Na’ama, a woman’s first name – נעמה

Noam – Pleasantness – נועם

“Ata lo yachol la’asot et ze yoter be-noam?” – Can’t you do it more pleasantly? – אתה לא יכול לעשות את זה יותר בנועם

Be-noam – Pleasantly – בנועם

Noam halichot – Peasant manners – נועם הליכות

Ne’ima musikalit – Musical tune – נעימה מוסיקלית

Biluy naim – Have a great time – בילוי נעים

Tisa ne’ima – Have a pleasant flight – טיסה נעימה

Playlist and Clips:

Ha-halonot Ha-gvohim – Kama Na’im (lyrics)

Jana Mekdad – Naiman (Arabic)

Yael Naim – New Soul

Hedva & David – Ani Holem Al Neomi (lyrics)

Hedva & David – Naomi No Yume (Japanese version)

Yael Levy – Tmuna (lyrics)

Ep. 58 about lo na’im li HEB

When and how do you properly use the Hebrew root בצע? And where might we hear the phrase, רוצה לשמוע על המבצעים שלנו?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Mivtsa – Military operation – מבצע

Mivtsa be-hanuyot – Sale – מבצע בחנויות

Ha-mivtsa shel ha-medina – The best sale in the country – המבצע של המדינה

Rotse lishmo’a al ha-mivtsaim shelanu?’ – Do you want to hear about our special sales? – רוצה לשמוע על המבצעים שלנו

Bitsoo’a – Implementation, execution, carrying out; performance – ביצוע

Yesh od bitsoo’a la-shir ha-ze – There is another version of this song sung by another singer – יש עוד ביצוע לשיר הזה

Ha-shir tov, ha-bitsoo’a pachot – The song is good, the execution, the performance, is less so – השיר טוב, הביצוע פחות

Ha-bitsoo’im shel ha-oved / ha-ovedet – Worker’s performance – הביצועים של העובד/ת

Levats’ea et ha-aavara – To conduct the money transfer – לבצע את ההעברה

Hi holechet levatse’a achshav targil mesubach – She is now going to perform a difficult routine, a difficult exercise – היא הולכת לבצע עכשיו תרגיל מסובך

Mevatse’a, mevatsaat, mevats’im – Performers – מבצע, מבצעת, מבצעים

Be-vitsoo’a ha-tizmoret haphilharomnit shel vina – Performed by the Vienna Philharmonic Orchestra – בביצוע התזמורת הפילהרמונית של וינה

Bootsa – done – בוצע

Lehitbatsea – To be carried out, to be conducted – להתבצע

Bo ani asbir lecha, bo’i ani asbir lach, eich ze yitbatse’a – Let me explain to you how it will be performed – בוא/בואי אני אסביר לך איך זה יתבצע

Playlist and Clips:

Ha-mivtsa shel ha-medina

Yankale Rotblit – Mivtsa HaNesher

Ep. 148 about sales HEB

Ep. 334 about haavara, transfer HEB

Ep. 404 about war, milhama HEB

Kacha ze, ein ma la’asot, “This is the way it is, there’s nothing you can do about it”, is something you hear a lot in Israel. Today we learn how to use it, and other expressions using the verb la’asot, to do. Make sure you listen well! The episode is short and sweet.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Ma La’asot – What can you do? – מה לעשות

Ein ma la’asot, kacha ze – This is the way it is, that’s life – אין מה לעשות, ככה זה

Ein li ma la’asot im ze – I’ve got nothing to do with it – אין לי מה לעשות עם זה

Ein li ma la’asot im mechonat ha-kvisa ha-yeshana – I’ve got nothing to do with the old washing machine – אין לי מה לעשות עם מכונת הכביסה הישנה

“Mitsta’arim, ein lanu mamash ma la’asot im ze” – We don’t really have anything we could do with this – מצטערים, אין לנו ממש מה לעשות עם זה

Ma osim im – What does one do with…? – מה עושים עם

Ma osim im kilo agasim? – What does one do/what do we do with one kilogram of pears? – מה עושים עם קילו אגסים

Ma osim im kol ze? – What do you do with all this? – מה עושים עם כל זה

Ma osim kshe-? – What does one do when…? – מה עושים כש

Eich osim pie agasim – How do you make a pear pie? – איך עושים פאי אגסים

Az ma osim – So what are we going to do? – אז מה עושים

Eich osa para? – How does a cow go? – איך עושה פרה

La’asot mishehu o mishehi – To do someone – לעשות מישהו/מישהי

Mi osé ma – Who’s doing what – מי עושה מה

Playlist and Clips:

Dana International – Ma La’asot (lyrics)

Maor Cohen – Ein Ma La’asot (lyrics)

Ha-dorbanim – Yatsanu Lirkod (lyrics)

Mosh Ben-Ari – Ma Osim (lyrics)

Ep. no 140 about kacha HEB

The word רועד means shivering, shaking, and in this episode Guy explains its meaning and usage. Along the way we learn to say earthquake, and vibrato.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Roed – Trembling, shivering – רועד

Kshe-tsiltsalt ra’ad kolech – When you called your voice trembled – כשצלצלת רעד קולך

Ha-kol shelach ra’ad – Your voice was trembling – הקול שלך רעד

Lir’od me-rov hitragshoot – To tremble out of excitement – לרעוד מרוב התרגשות

Roed mi-pahad – Trembling from fear – רועד מפחד

Roed me-ha-mivchan – Trembling from the exam – רועד מהמבחן

Ra’ad – Shivering, trembling – רעד

Re’ida – Shivering – רעידה

Re’idot / ra’ad ba-yadayim – Shivering in the hands – רעידות / רעד בידיים

Re’idat adama – Earthquake – רעידת אדמה

“Al titnu la litpos etchem lo muchanim” – Don’t let it catch you unprepared – אל תתנו לה לתפוס אתכם לא מוכנים

Re’idot mishneh – Aftershocks – רעידות משנה

Har’ada – Vibrating, shaking – הרעדה

Lehar’id – To vibrate – להרעיד

Dai lehar’id et ha-shulchan – Stop rocking the table – די להרעיד את השולחן

Avar bi ra’ad – A chill ran down your spine – עבר בי רעד

Playlist and Clips:

Nurit Galron – Kshe-tsiltsalt ra’ad kolech (lyrics)

How not to tremble before public speaking

Benny Amdursky – Ha-na’ara me-ipanema (lyrics)

Re’idat adama

Vibrato – Har’ada

The Hebrew word רעל means poison. Its root provides us with interesting words related to the military and to bosses, some of whom make our work environments toxic.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Ra’al – Poison – רעל

Re’alim – Poisons – רעלים

Ra’al neged achbarim – Mouse poison – רעל נגד עכברים

Ra’al neged chuldot – Poison against rats – רעל נגד חולדות

Nikuy re’alim – Detoxification – ניקוי רעלים

Sadnat nikuy re’alim – Detox workshop – סדנת ניקוי רעלים

Raalan – Toxin – רעלן

Noged ra’alanim – Neutralizes toxins – נוגד רעלנים

Ru’ach ha-lechima, Rahal – The fighting spirit – רוח הלחימה, רה”ל

“Ani rotse lir’ot raal ba-einayim” – I want to see in your eyes the enthusiasm to fight – אני רוצה לראות רעל בעיניים

Ra’il – Toxic – רעיל

Homarim re’ilim – Toxic, poisonous substances – חומרים רעילים

Svivat avoda re’ila – Toxic work environment – סביבת עבודה רעילה

Avira re’ila ba-avoda – Toxic atmosphere at work – אווירה רעילה בעבודה

Ma’arechet yechasim re’ila – Toxic relationship – מערכת יחסים רעילה

Benadam ra’il – Toxic person – בנאדם רעיל

“Hashash she-ha-iranim yenasoo lehar’il et mekorot ha-mayim be-israel” – Fear that the Iranians will try to poison water sources in Israel – חשש שהאיראנים ינסו להרעיל את מקורות המים בישראל

Lehar’il mishehu – To poison someone – להרעיל מישהו

Lehar’il et ha-avira – To poison the social atmosphere – להרעיל את האווירה

Har’ala – Poisoning – הרעלה

Har’alat mazon – Food poisoning – הרעלת מזון

Hu hur’al – He was poisoned – הוא הורעל

Tapu’ach mur’al – Poisoned apple – תפוח מורעל

Hayal mur’al – A soldier who is excited about army life – חייל מורעל

Mur’al al ha-tsava – Obsessed with military – מורעל על הצבא

Playlist and Clips:

Or Litman – Ra’al (lyrics)

Nikuy re’alim

Lehar’il et ha-mayim

Omer Moskovich – Lo Zman Tov (lyrics)

Lahakat Ha-nachal – Haver sheli mur’al al Ha-tsava

The Hebrew word אירוע means an event, most often a happy event, like a wedding or bar/bat mitzvah. But its usage has changed lately. Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Eru’ah yeri – Shooting – אירוע ירי

Eru’ah dkira – Stabbing – אירוע דקירה

Eru’ah mitgalgel – Developing event – אירוע מתגלגל

“Yesh li eru’ah” – I have an event (wedding, bar/bat mitzvah) – יש לי אירוע

“Slicha, atem osim eru’im?”- Do you do events? – סליחה, אתם עושים אירועים

“Wai, yesh li maleh eru’im ha-hodesh” – Oh no, I have many events this month – וואי, יש לי מלא אירועים החודש

Bein avodot – Between jobs – בין עבודות

Eru’ah hevra – Company event – אירוע חברה

“Le-hazmanat eru’im” – To book an event – להזמנת אירועים

Eru’ah hokara – Tribute – אירוע הוקרה

“Eru’ah hokara le-tsivtey hachinuch shel ha-ir bat yam” – A tribute to the teachers and educators of the city of bat yam – אירוע הוקרה לצוותי החינוך של העיר בת ים

Erua hokara le-mishehu – Tribute to someone – אירוע הוקרה למישהו

Eru’ah be-hafrada / eru’ah nifrad – An event with separation between men and women – אירוע בהפרדה / אירוע נפרד

“Ani nichnas la-eru’ah” – I am getting into this – אני נכנס לאירוע

“Ze lo ha-eru’ah” – It’s not the same – זה לא האירוע

“Ze eru’ah acher / shoneh” – It’s a different thing altogether – זה אירוע אחר/שונה

“Ani ba-eru’ah”- I am on the case – אני באירוע

Playlist and Clips:

Shuli Rand – Eru’ah Mitgalgel (lyrics)

Eru’a hokara – Tribute

Eru’ah be-hafrada

“Ani nichnas la-er’ua”

Kama lehavi – The event gift calculator

Ep. no. 103 about dkira, stabbing

Ep. no. 220 about ‘yesh li eru’ah’ HEB

Ep. no. 243 about eru’ah be-hafrada HEB

The Hebrew word פרסס is what you’d use in a sentence to ask a driver to make a U-turn. But what does it mean in slang? Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Pniya, pniyot – Turn, turns – פנייה, פניות

Pniya yamina/smola – Right/left turn – פנייה ימינה/שמאלה

Pniyat parsa – U-turn – פניית פרסה

“Ata yachol la’asot po parsa vaksha?” – Could you please make a u-turn here? – אתה יכול לעשות פה פרסה (ב)בקשה

Ve-ein eich lefarses – There’s no way to make a u-turn – ואין איך לפרסס

Parses – Make a u-turn (Imp., m.) – פרסס

Pniya rishona yamina – First turn, take a right – פנייה ראשונה ימינה

Pniya shniya smola – Second turn, take a left – פנייה שנייה שמאלה

Sim/simi lev, ba-rehov ha-rishon ein lach pniya yamina – Pay attention, on the first turn you’re not allowed to enter from that direction – שים/שימי לב, ברחוב הראשון אין לך פנייה ימינה

Tifneh/Tifni ba-pniya ha-shniya – Make a turn on the following street – תפנה/תפני בפנייה השנייה

“Oy, paniti ba-pniya ha-lo nechona’” – Oh no, I took the wrong turn – אוי, פניתי בפנייה הלא נכונה

Pniya la-bituach ha-leumi – Contacting social security – פנייה לביטוח הלאומי

Pniya le-rashoot ha-misim – Contacting the tax authority – פנייה לרשות המיסים

Pniya la-iriya – Contacting the municipality – פנייה לעירייה

Pniya le-rav – Contacting a rabbi – פנייה לרב

Pniya mekoovenet – Online inquiry – פנייה מקוונת

“Me-ha-yom, kol rofe yachol letapel be-ofen mekoovan bifniyot ha-metoopalim” – As of today, every doctor can handle online inquiries of his or her patients – מהיום, כל רופא יכול לטפל באופן מקוון בפניות המטופלים

“Yoter mi-95 elef pniyot kvar tooploo” – More than 95 thousand pniyot have already been taken care of – יותר מ-95 אלף פניות כבר טופלו

“Kibalti mabool shel pniyot” – I was inundated with calls or messages – קיבלתי מבול של פניות

Lifnyot, bakru ba-atar shelanu – For inquiries head over to our website – לפניות, בקרו באתר שלנו

Pniyot ha-tsiboor – Public inquiries – פניות הציבור

Netool/netoolat pniyot – Impartial, unbiased – נטול/נטולת פניות

Eshet/Ish tsiboor netoolat/netool pniyot – An impartial, even-handed official – אשת/איש ציבור נטולת/נטול פניות

Playlist and Clips:

Pniyot yamina

Pniyat parsa

Hanan Ben-Ari – Hoots mi-kadoregel (lyrics)

Alis – Parses (lyrics)

Pniya mekoovenet

The Hebrew word לפנות means to turn, like to turn right or left. But we use לפנות for other things as well, like when we need to contact our municipality or to tell someone to stop texting us.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Lifnot – To turn – לפנות

Pné – Turn (Imp., m.) – פנה

Pni – Turn (Imp. f.) – פני

Pné/pni yamina – Turn right – פנה/פני ימינה

Pnu le-rofe ha-mishpacha shelachem – Contact your family doctor – פנו לרופא המשפחה שלכם

Pnu le- – Turn to someone – פנו ל

Eich ponim le-anashim – How do you address people – איך פונים לאנשים

“Lo mafria li she-ponim elai bi-lshon zachar” – It doesn’t bother me when I am addressed in masculine form – לא מפריע לי שפונים אליי בלשון זכר

“Lo mafria li she-ponim elai bi-lshon nekeva” – It doesn’t bother me if you address me in feminine form – לא מפריע לי שפונים אליי בלשון נקבה

“Lo meshane li eich ponim elai” – I don’t care how you address me – לא משנה לי איך פונים אליי

“Tifné elai be-gever, tifne elai be-isha, ze oto davar” – Address me as a man, as a woman, it’s the same – תפנה אליי בגבר, תפנה אליי באישה

“Yachol lihyot she-yifnu elai yoter benekeva be-oto yom” – It might happen that people will address me more using feminine form on that day – יכול להיות שיפנו אליי יותר בנקבה באותו יום

“Ve-anachnu rotsim lifnot achshav la-katevet shelanoo ba-shetach” – And now we’d like to turn to our reporter on the ground – ואנחנו רוצים לפנות עכשיו לכתבת שלנו בשטח

“Mi she-tsarich ezra, she-yifne elai ba-prati” – If you need help, you can send me a private message – מי שצריך עזרה, שיפנה אליי בפרטי

“Hu amar she-tifne elav be-mail” – He said you can contact him by email – הוא אמר שתפנה אליו במייל

“Hi amra she-tifni eleha ba-nayad” – She said you can contact her on her cellphone – היא אמרה שתפני אליה בנייד

Panit la-mishtara? – Did you contact the police? – פנית למשטרה

Panit la-iriya? – Did you get in touch with the municipality? – פנית לעירייה

Al tifné/tifni elai yoter – Don’t contact me anymore – אל תפנה/תפני אליי יותר

“Lo lifnot elai, lo ledaber elai” – Don’t contact me, don’t talk to me – לא לפנות אליי, לא לדבר אליי

Playlist and Clips:

Nasrin Kadri – Le Lifnot Elai (lyrics)

Pnu le-rofe ha-mishpacha

Exceptional People Documentary

Ep. 6 about Ata or At HEB

Ep. no. 418 about Zehut, identity HEB