על קביעת הגמ' "יעקב אבינו לא מת" [כמ"ש רש"י בשישי דפ' ויחי] מקשה הגמ' "וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וכו'"? ומתרצת ש"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", ולכאו' שני דברים אלו הם דבר והיפוכו?! אלא ע"י ש"זרעו בחיים" משתנה המציאות שהיתה בעבר. משל למה הדבר דומה למי שמחליף את לבושיו מכלי כסף לכלי זהב, הנה אף שבאותו רגע שלא הי' עליו שום לבוש הי' לו חסרון, אבל כשמתלבש בכלי הזהב, הנה אדרבה – עי"ז ניתוסף עילוי בו. ועד"ז חיי יעקב הוא נשמתו, שבה מקיים את שליחותו בעוה"ז להעמיד את העם היהודי, והגוף שלו הי' רק בבחי' לבוש וטפל לנשמתו. ולכן אע"פ שכשנלקח ממנו גופו, ה"לבוש", הי' "חנטו חנטייא וכו'", כי באותו זמן לא הי' לו את האפשרות לקיים את שליחותו, אבל לאח"ז כש"זרעו בחיים", תכלית העילוי של עבודת חיי יעקב, נשמתו – הרי עי"ז "הוא בחיים"!

ג' חלקים משיחת י' שבט ה'תשכ"ג

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2025

Regarding the fact that “Yaakov Avinu did not die” (as Rashi cites in shishi of Parashas Vayechi), the Gemara asks, “Was it for nothing that the eulogizers eulogized and the embalmers embalmed…?” The Gemara answers, “Just as his seed is alive, he too is alive.” This tells us that when “his seed is alive” it changes the reality of the past. This can be compared to someone who changes his clothing from silver to gold: in the interim, before putting on the new clothing, he is lacking, but when he puts on the new clothing, he has gained. Similarly, Yaakov’s life was his soul, with which he fulfilled his mission in this world of establishing the Jewish people, while his body was merely a garment for and secondary to his soul. Therefore, while it’s true that when his body (the garment) departed from this world it was embalmed etc., because in the interim he wasn’t able to fulfill his mission, but afterwards, when “his seed is alive” – which is the pinnacle of the service of Yaakov’s life –the result is that he is alive.

3 excerpts from sichah of 10 Shevat 5723

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2025